בתור מנהיג.ה של אנשים, קל להיתפס למשימות היומיומיות ולרשימות המטלות. אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להיות עסוקים כל הזמן כדי להוכיח את הערך והיכולת שלנו. אבל להיות עסוק זה לא אותו דבר כמו להיות פרודוקטיבי, וזה בטח לא אותו דבר כמו להיות אסטרטגי.
עכשיו הפרובוקציה - האמת היא, שאם רוצים לשנות את אסטרטגיה ולחולל שינויים משמעותיים, אנחנו צריכים ליצור מקום ליצירתיות ולשיקוף. כדי לגרום לזה לקרות, צריכים להיות פגיעים.
מוזר, כי פגיעות אולי, היא לא הדבר הראשון שעולה בראש כשאתם חושבים על מנהיגות. אבל, מכל המנהלים שפגשתי - פגיעות, מסתבר, היא מרכיב מרכזי במנהיגות יעילה. כשאנחנו מרשים לעצמנו להיות פגיעים, אנחנו פותחים את עצמנו לרעיונות, נקודות מבט ואפשרויות חדשות. אנחנו נותנים לעצמנו רשות לקחת סיכונים, לעשות טעויות וללמוד מהן.
אבל, פגיעות - זה אומר גם להודות שאין לנו את כל התשובות. זה אומר להכיר בחולשות ובמגבלות שלנו, ולהיות מוכנים לבקש עזרה ותמיכה כשאנחנו צריכים את זה. וזה יכול להיות מפחיד.
אני יודע מניסיון אישי כמה קשה זה יכול להיות לא פשוט, להודות שאין לך את כל התשובות. במשך שנים, בתפקידי ניהול שונים שלי בחיים המקצועיים, חשבתי שלהיות מנהיג טוב זה אומר תמיד להיות עם תוכנית ולהיות בשליטה. אבל כמה שיותר ניסיתי לשלוט בכל דבר, ככה הרגשתי יותר מוצף ותקוע.
רק כשהתחלתי לאמץ את מושג הפגיעות (ששמעתי עליו באופן הכי בולט מסיימון סינק המופלא) הצלחתי להשתחרר מהמעגל הזה. התחלתי לבקש מאנשים מסביבי יותר משוב ויותר נקודות מבט שונות משלי, ויותר מהכל - התחלתי לראות דברים מנקודת המבט שלהם. פיניתי יותר מקום מקום ליצירתיות ולהתנסות, וגיליתי את ההתרגשות בשינוי כיוון , פיבוט, שמביא לתוצאות אחרות.
לא להתבלבל - פגיעות לא אומרת רק להודות בחולשות. זה גם עניין של נכונות להקשיב וללמוד מאחרים. באני רואה את ההבדל בארגונים בתרבות של פתיחות ואמון, שבה כל אחד מרגיש בנוח לחלוק את הרעיונות והפרספקטיבות שלו, ומהצד השני - נחרצות והנחתת הוראות.
אז איך את.ה יכול.ה לטפח (כן, ממש לטפח) פגיעות בסגנון המנהיגות שלך? הנה כמה טיפים פשוטים שעובדים:
תכירו במגבלות ובחולשות שלכם. תהיו כנים עם עצמכם לגבי איפה אתם זקוקים לעזרה או תמיכה.(אני ממש יכול לראות המון מנהיגים ומנהיגות שאני מכיר, שהם כאלה , בלי שום חוסר בטחון)
חשוב - תצרו מקום להרהור ויצירתיות. תאפשרו לעצמכם ולצוות שלכם את הזמן והמרחב לחשוב ולחקור אפשרויות חדשות (נסו כמה דפוסים של חשיבת פיבוט - זה ממש מרגש) ותהיו מוכנים להקשיב באמת.
תהיו מוכנים לקחת סיכונים ולעשות טעויות.
הנה דוגמא לחשיבה מהסוג הזה: כדאי לחשוב על אסטרטגיה אם היא גורמת לכם לקבל החלטות קשות או לא אינטואיטיביות. בגלל זה, אתם צריכים לבדוק את המחויבות שלכם. "אתה אומר שאנחנו צריכים לבטל את קו המוצרים הזה?" זה בדיוק סוג התגובה שחשיבה על פיבוטים אמורה ליצור.
בסוף בסוף - פגיעות היא המפתח, לדעתי, לשינוי האסטרטגיה שלך כדי להישאר בחלק הקדמי של העקומה.
צריך אומץ וענווה כדי להודות שאין לך את כל התשובות, אבל זאת גם הדרך היחידה לצמוח ולהתפתח. תנסה.י לאמץ בשבוע הבא פגיעות, ותראו לאן זה לוקח אתכם.