ישבנו עם אלי רינגר, ארכיטקט עסקי ושותף מייסד של מודל-זי, כדי לדבר איתו על נושא חשוב בניהול פרוייקטי חדשנות - "קריטריוני עיצוב". אלי מסביר למה הגדרת גבולות הגיזרה הם קריטיים ביצירת חדשנות משמעותית ולמה הטענות שזה יגביל את הרעיונאות והיצרתיות בארגון פשוט לא נכונים.
אלי, תסביר לי, מה זה קריטריוני עיצוב בפרוייקטי חדשנות? תחשוב רגע על גבולות גיזרה, קווים מנחים שאנחנו שמים מול היזמים והחדשנים בארגון כשהם חושבים על פרויקטים ויוזמות של מנועי צמיחה.
אבל למה צריך את זה כבר בהתחלת הדרך? למה לסגור במקום לפתוח?
בוא נדבר שניה על משהו חשוב לפני קריטריוני עיצוב. מניסיון של מאות פרויקטים אנחנו יודעים דבר אחד בוודאות – יש שלושה איזורים שיכתיבו עד כמה רעיון או מיזם משמעותיים לחברה: רלוונטיות (כל מה שיביא לקוחות חדשים או יגרום לקיימים להישאר איתנו), ישימות (כל מה שאנחנו יכולים לבנות במסגרת הארגון או על ידי שותפויות חכמות) וכדאיות (מה זה יביא לארגון שלנו בסוף הדרך? – יותר הכנסות , רווח, מיתוג ,מיצוב מול התחרות וכדומה).
קריטריוני עיצוב, או כמו שאנחנו קוראים להם אותם לפעמים אילוצי העיצוב, מכריחים אותך לייצר רעיונות בעלי סיכוי גבוה יותר להתקדם במעלה הדרך. אסור להתבלבל – קריטריונים זה לא להגיד לך איזה רעיון ליצור או על איזה מודל עסקי או מוצר חדש לייצר. ממש לא!
מנהלים למשל, כשהם באים לאשר תקציב לפרוייקט מסויים, יש להם שיקולים פיננסיים, שיקולים של התאמה למודל העסקי, אולי שיקולים של רגולציה, אתיקה ועוד. מה הטעם לגרום ליזמים להתאהב ברעיונות, שמראש יכולים להיות בעלי אורך חיים קצר בגלל אי התאמה שלהם לאסטרטגיה? החכמה בלהרוג רעיונות, היא גם לדעת מתי להרוג אותם – כדי לאפשר לאחרים לצמוח.
ומה עם הטענה שנשמעת, שאם נגביל יותר ויותר, נהרוג בעצם את היצירתיות? אולי נפסיד רעיונות טובים? הנסיון מוכיח שההיפך נכון. כשמייצרים הקשרים, קווי מתאר, שהם מאפשרים – היצירתיות פורחת. אני רואה את זה כל הזמן – אננו נותנים לאנשים הכוונות קלות כמו אילו תעשיות מעניינות, איזה סדר גודל של שוק התחלתי מעניין (משהו סביר), ואילו זמני פיתוח של MVP – אני רואה כמה יצירתיות מתאפשרת. למה? משום שאתה נותן לאנשים לחשוב ולהשקיע מחשבה באלמנטים המעניינים של המודל העסקי, הפתרון וגם להתמודד מוקדם יותר עם שאלות עסקיות, שהן בבסיס המוטיבציה מאחורי החדשנות שלנו.
כדי לאזן את גבולות הגיזרה, אנחנו תמיד דואגים להשראות של תעשיות אחרות, עולמות תוכן מקבילים ושונים בדיוק כדי לאפשר את ההיתוך של רעיונות חדשניים עם שאלות עסקיות בדרכי פתרון מקוריות. כמו למשל "איך גוגל הייתה ניגשת לזה" לחברה שהיא יצרן מכונות, או "איך המודל העסקי של חברת פוג'י קוסמטיקה ישנה את הרעיון?" – לחברה בתחום בטחוני. אני אגיד לך בפשטות - מי שמחפש לייצר חדשנות משמעותית, צריך לנסות ולהימנע מ"תיאטרון חדשנות" של כל מיני רעיונות איזוטריים, שנמסים באותו פרק הזמן שלקח לחשוב עליהם.
איך אתה ממליץ להתחיל?
אנחנו משתמשים בכלי שנקרא קנבס אילוצי העיצוב, כלי בינלאומי מוכר, שיש בו ארבעה חלקים – קריטריונים של "חייבים/צריכים/יכולים/ומנועים (אסור)" - אנחנו מביאים קטגוריות של אילוצים להניע את הדיון - רלוונטיות (לדוגמא: לקוחות חבויים, בעיות שמחכות לפתרון וכדומה), ישימות (לדוגמא: סיכוני פיתוח, לוחות זמנים, תלות בשותפים) וכדאיות (פוטנציאל הכנסות, רוויה של השוק מבחינת תחרות ועוד.)
השלב הבא הוא לייצר או דיון מכין עם הצוות המוביל וההנהלה הבכירה כדי לקבוע קריטריונים לכל קטגוריה – מנסיון , כדאי להגביל ל 2-4 מכל סוג (חייב/צריך/יכול/אסור) – ולהריץ בדיקה: עד כמה זה מצר את האופציות לעומת מאפשר תעוזה.
התוצאה היא שבדף אחד (שאפשר להגיע אליו בדרך דמוקרטית גם כן, אם רוצים)- קבלנו הלימה מלאה לחזון/לאסטרטגייה שלנו עבור מיזמי חדשנות.
ברור שאנחנו יכולים לעדכן את הקנבס או לייצר כזה לכל קו עסקים/סוג פעילות או פרויקטים וכולי.
זה אחד הכלים הכי פשוטים, שמביא ערך די מפתיע, בזמן קצר מאוד ועוזר לייצר פורטפוליו של מנועי צמיחה
שמכוון ומסונכרן עם היעדים האסטרטגיים
השאיר/י לנו את פרטיך כאן למטה כדי ליצור איתנו קשר, ולקבל את ערכת העבודה הדיגטלית לעיצוב קריטריוני עיצוב