ראיתי את זה קורה כמה פעמים באופן ברור.
הציפייה של מנהלים לרגעי הקסם , שבהם נביא, אנחנו כגוף הייעוץ והמחקר או חברי צוות בארגון את ״הגביע הקדוש״.
יש שם לתופעה הזאת - Analysis Paralysis - מצב שבו מקבל החלטות או קבוצה עומדים בפני כל כך הרבה אפשרויות או מידע עד שהם הופכים למוצפים ולא מסוגלים לקבל החלטה או להניע פעולה.
ראיתי את זה קורה יותר מפעם אחת ( מודה שזה מתסכל) ומה שזה ממסמר באופן בטוח, הוא לא להתקדם.
כשאנחנו עומדים לפני בחירות קשות בחיים, (אסטרטגיות, כן) זה ממש לא נדיר להיתקל בחלופות לא אידיאליות או מושכות.
אני זוכר פעילות אסטרטגית עם צוות מוביל של חטיבה עסקית בעולמות התקשורת, שבה הבאנו 8 חלופות של מודלים עסקיים על סקאלה שלמה, שכל אחת מהן היתה לוקחת את החטיבה קדימה בדרך שונה (בחלק מהחלופות מפתיעה את התחרות, בחלק אחר יוצאת מגבולות השוק, ואחרות הביאו שותפויות טכנולוגיות חדשות).
אחד המנהלים הבכירים פשוט חכה משך כל שלבי ההצגה של החלופות לרגע ״ההתאהבות״. וזה לא קרה. הדיון נדחה למועד מאוחר יותר. דחייה של כל האפשרויות הקיימות בלי להציע דרך טובה יותר קדימה היא לא פתרון שאפשר לעבוד איתו. לארגונים זה קשה יותר מסטרטאפים, זה ברור.
כשהדיונים הסתיימו ונשארנו שנינו , אותו מנהל בכיר ואני - הבטחתי לו דבר אחד. ״בלי קשר לחלופה שתבחר לקדם, תהיינה הפתעות, קטנות או גדולות. לא נצא מכאן עם כדור בדולח. פיבוטים יקרו בוודאות. אפשר להרגע.״ ואז שאלתי… "עכשיו תוכל לבחור?"
אז, הנה כמה נקודות חשובות שכדאי לקחת בחשבון כשאתם מתמודדים עם מצבים כאלה:
קדימה היא האפשרות הטובה ביותר:
כשיש מולנו אפשרויות מוגבלות או לא מושכות, חשוב לזכור שלא לעשות כלום הוא לא פתרון. תבחרו את הנתיב שהכי הגיוני ושסביר שיעבוד, גם אם הוא לא מושלם.
תציעו דרך טובה יותר:
להגיד "אף אחד מהנ״ל" אומר שאתם לוקחים אחריות למצוא דרך טובה יותר. זה אומר פרואקטיביות ואחריות על הצעת רעיונות חדשים. (לא בשביל זה נבחרנו להוביל?)
תתמכו באופציות שיש להן, יחסית, את הסיכוי (הגבוה ביותר) להצליח:
במקום לדחות את כל האפשרויות ולהישאר תקועים, החוכמה היא להיות מוכנים לנהל דיאלוג בונה ולתמוך בפתרונות שהסבירות שיצליחו טובה יותר ( ״פיבוטים תמיד יהיו״), גם אם אתם לא בהכרח אוהבים אותם. לא חייבים להתאהב במבט ראשון (כלל שאני ממש משתדל להקפיד עליו ויש כמה הצלחות שאני זוכר, שממש לא אהבתי בתחילת הדרך)
אני אומר מראש - בטח כשמדובר במודלים עסקיים או עולמות שאינם מצילי חיים באופן ישיר, תהיו מוכנים לתמוך בפתרונות לא מושלמים:
זה בסדר גמור להכיר בזה שאף פתרון לא מושלם, אבל זה ממש חיוני לתמוך באלה שיש להם סיכוי להצליח. לפעמים ,(והרבה יותר מלפעמים) הפתרון הלא מושלם הוא הדרך היחידה קדימה. ( מספיק להזכר בפיבוטים הסטוריים של החברות הכי מוכרות על הכדור)
דחייה של כל האפשרויות היא בדרך כלל לא פתרון. אנחנו צריכים להיות מוכנים לקחת אחריות ולהציע דרך קדימה להתחכך עם המציאות הבאה שיוצרים.
מספיק להסתכל על יזמים וסטראפים.
האופציה לעמוד במקום לא קיימת , לא עבור המייסדים (שיש להם אחריות כבדה) , לא עבור הצוות (שלקח סיכון ועבר ממקומות עבודה בטוחים יותר) ולא עבור המשקיעים (שהחליטו להתקדם עם השקעה אחת על פני אחרת)
בחירה להתקדם היא מפתח לצמיחה.
וכן, הוא בחר באחת האופציות.
ולא, הוא לא התחרט.