לשאול את השאלות הלא נכונות

כשאני מהרהר על חדשנות ועל ניסיון לחשוב על מוצרי העתיד שישנו את החיים של כולנו, אני תמיד מסתכל על תמונה ישנה של סבא שלי- וויל ג’נקינס. היא צולמה בשנת 1909, כשהוא היה בן 13 בלבד. התעוזה והתשוקה שלו להתגבר על הבלתי אפשרי התבטאה כבר אז. בגיל צעיר זה, הוא הצליח לבנות את דאון הרחיפה הראשון שלו. הוא לקח אותו לקייפ הנרי, מרחק של 17 מייל ונסיעה בחשמלית מנורפולק. בניסיון הראשון שלו, הוא הצליח לעבור מרחק של 8 רגל, ובטיסה האחרונה שלו באותו היום הוא כבר צלח מרחק של 40 רגל, ואף נחת בצורה לא מוצלחת כשהוא שובר את אחת מקורות התמיכה של הדאון שהכין. כנראה שהנערים אז היו שונים לגמרי מאלה של היום, אני מניח.

בנדיקט אוונס, שותף בקרן הון סיכון אנדריסן הורוביץ, קליפורניה.

במקום לבהות במסך המחשב ולבזבז שעות על גבי שעות ברשתות החברתיות, הוא הצליח לממש את חלומו ובנה באופן מקרי למדי דאון מאולתר לגמרי בכוחות עצמו.  פרס כספי בגובה של חמישה דולרים שנשלח מאגודת החיילים הותיקים שנטלו חלק במלחמת האזרחים האמריקנית שימש כמימון לפרוייקט. הם התרשמו מעבודת בית ספר שכתב על הגנרל המפורסם רוברט לי ושהתפרסמה בעיתון מקומי. לאחר הכל, המלחמה הסתיימה רק 44 שנים קודם לכן והעיסוק הציבורי בה היה עדיין רחב.

 

בשנת 1946, כשהוא הפך כבר לסופר מדע בדיוני מצליח ונודע, הוא פרסם סיפור שנקרא ” היגיון ושמו ג’ו”, שניסה לתאר ולחזות את עולם העתיד. כמה מההבחנות שלו אכן התקיימו במציאות ומשקפות את עולמנו כפי שהוא נראה כיום. הוא טבע את המונח “הכפר הגלובלי”, כשתיאר מערכת מחשבים בינלאומית המורכבת משרתים ומסופים, ומאפשרת תקשורת ושיתוף מידע ונתונים בכל רחבי העולם. המערכת המתקדמת שהוא תיאר מסוגלת להעניק לכל אחד את המידע החשוב והמתאים ביותר עבורו, שהוא יגלה בו עניין ויהיה זקוק לו. היא תדע מה כל אחד צריך, מבלי שהוא יצטרך לבצע את החיפוש בעצמו בפועל. מדובר בחזון נפוץ בעולם המדע הבדיוני, המכונה “ייחודיות” ( סינגולריות). אם תרצו, פרוייקט “אלקסה” של חברת אמזון- בינה מלאכותית מתקדמת , עוזרת אישית הלומדת את הצרכים והאופי של כל אחד מאיתנו, היא המקבילה של  רעיון זה במציאות. בנוסף על כך, הוא חזה במובן מסוים גם את הופעתן של תוכניות הריאליטי שהשתלטו על שוק הטלוויזיה כיום.

ועדיין, למרות שהוא הצליח לחזות בדיוק מדהים כיצד נראה העולם שלנו כיום, ותיאר בפירוט רב  חלק רב מההמצאות המהפכניות והחידושים פורצי הדרך שנראים לנו כמובנים מאליהם כיום, כאב ממוצע בשנות ה-50 הוא לא העלה על דעתו מדוע בתו , אמא שלי, תרצה לעבוד מחוץ לבית. אדם כה מבריק ובעל חזון, שהצליח לנבא את ההמצאות הגדולות ביותר של המאה ה-20, לא הצליח להיפטר מכמה דעות חברתיות קדומות בנוגע למקומה ומעמדה של האישה בחברה ובקהילה.

למעשה מדובר בתופעה די נפוצה. התצפית הזאת חוזרת על עצמה פעמים רבות. הרבה אנשים הצביעו על העובדה המעניינת הזאת שחלוצי מדע בדיוני  יוצאי דופן רבים חזו את הופעתן של ספינות ומעבורות חלל, אך התעקשו על כך שכל הטייסים המפעילים אותן יהיו אך ורק גברים. הם לא הצליחו להתנער מהנורמות המקובלות  ומהערכים המסורתיים של שנות החמישים, ולכן תיארו חברה שמצד אחד הייתה משוכללת ומתקדמת להפליא, אך בהיבטים אחרים נשארה מפגרת מאחור ולא התקדמה כלל בפרסבקטיבה שלנו כיום.

מצד אחד רובוטים מעוררי התפעלות מסתובבים בחופשיות, ומצד שני  הנוסעים למסעות חלל לכוכבי לכת רחוקים עדיין צריכים לקנות כרטיסים מנייר ולחכות שעות על גבי שעות בתור. גם בעידן של שינויים טכנולוגיים מהפכניים שמתרחשים בקצב מסחרר, אנו רואים שהתחזיות שלנו בנוגע לעתיד אינן כה מוטעות וחסרות כל קשר למציאות, אלא שפשוט לעיתים אנו מתקדמים בהיבטים ובתחומים הלא נכונים וחושבים על המצאות שאין בהם כל צורך אמיתי. ( זה מסביר מדוע במאה ה-21 הפסקנו כבר להשתמש רק בחשמליות ועברנו לאוטובוסים או שאין לנו דאוני רחיפה אישיים שמאפשרים לכל אחד לטוס כאוות נפשו).

מנחשים את העתיד

דוגמה נוספת לניסיון שאפתני לחזות את העתיד ולנחש אילו המצאות חדשות ומתקדמות ישפרו את חיינו הוא מחקר מקיף של תאגיד הפיתוח האמריקני ראנד שניסה לספק “תחזית ארוכת טווח” ונכתב בשנת 1964. המחברים אספו שורה רחבה של מומחים בעלי שם במגוון תחומים שונים וביקשו מהם למסור את חוות דעתם בנוגע להתקדמויות ולהתפתחויות המכריעות והחשובות ביותר שיתרחשו בעשורים הקרובים. בין התחומים שנכללו במחקר היו טיסות לחלל, רפואה , אך אין ספק שהתחום הרלוונטי ביותר לנושא העיסוק שלנו הוא משהו שכונה “אוטומציה” (באותה תקופה, המושג התייחס בעיקר ל”מכונות אוטומטיות”- שאנו קוראים להם כיום “מחשבים”).

בואו נבחן את המסקנות שלהן הגיעו המומחים בתחום באותה התקופה, כשניסו לנבא כיצד ייראו המחשבים בימינו. חלק מהתחזיות שלהם לא היו רחוקות מהמציאות והתממשו בסופו של דבר- מערכת בקרה אווירית ממוחשבת, רכבות תחתית המופעלות על ידי מערכות בקרה ממוחשבות, ומערכת גביית מיסים ממוחשבת ( בארה”ב עדיין לא זכו ליהנות מהפלא הזה) אכן קיימות כיום. ישנן גם כמה תחזיות משעשעות שיעלו הרבה חיוכים, כמו למשל קיומה של “מערכת האזנות סתר מרכזית” שתקרום עור וגידים עד שנת 2030, או מכונית ללא נהג הנוסעת באופן אוטונומי ותצא לשוק הרחב עד שנת 2020. אנשים חלמו עליה עוד בשנת 1964, ועדיין מנסים לפתח אותה במלוא המרץ בשנת 2016. למרות שאנו קרובים יותר להגשמת מטרה זאת, נקווה שנצליח להתגבר על כל הקשיים והאתגרים הכרוכים בחזון שאפתני זה, ונעמוד בלוח הזמנים התובעני המצוין בדו”ח.

 

הדבר המעניין ביותר עבורי במחקר המקיף, הוא לא מידת הדיוק של התחזיות השונות, אלא דווקא הסדר השגוי של הופעת ההמצאות השונות. למומחים בשנות ה-60 היה נראה שנתגבר במהירות ובקלות על אתגרים מסובכים ומורכבים שאיננו מצליחים למצוא להם מענה גם כיום, ומהצד השני בעיות שכיום נראות לנו זניחות, שוליות ולא משמעותיות מתוארות כאתגרים קשים ותובעניים במיוחד שייקחו עשורים רבים להתגבר עליהם. המומחים השונים חזו שעד שנת 2020 נהיה מסוגלים להעביר ולשלוח “בפקס” עיתונים למחשב הביתי, ומנגנון האזנות סתר ממוחשב נראה כאתגר יוצא דופן ובלתי אפשרי.

צורך לא מסופק

לעומת זאת, רופאים אוטומטיים, שתלי רדאר מיוחדים לעוורים, רובוטים שיעזרו בניהול משק הבית, ומכונות תרגום ממוחשבות יהיו בשימוש רחב עד שנת 1990. גם בתחום  המחשבים ההתקדמות שלנו תהיה מהירה ונוכל ליצור מערכות מחשב מתקדמות שיעלו באינטילגנציה שלהן על היכולות האנושיות עד שנת 2000. גם כיום קשה לתאר את הופעתן של כל ההמצאות יוצאות הדופן האלה. מהצד השני, המחקר מתעלם מכמה ההמצאות הנפוצות והמשמעותיות ביותר שמקיפות אותנו מכל עבר כיום- מחשבים ביתיים למגוון מטרות שונות, רשת האינטרנט והופעתם של טלפונים סלולריים- כל אלה לא הופיעו כלל בתחזיות השונות במחקר שנערך בשנת 1964. אין שום תחזית בנוגע להופעתו של מחשב כיס עוצמתי שיתחבר לכל המידע והידע הנגיש והזמין בעולם ( צפוי להתרחש בשנים 2020 עד 2025).

לא מדובר בפערים מקריים ונקודתיים. זה לא שהם הניחו שמוצר א’ יעבוד במציאות, ולא ידעו שנמציא את מוצר ב’ במקומו. מדובר בחוסר הבנה מהותי ועמוק של המציאות. הם לא היו מודעים כלל לצורך הדחוף ביצירת מערכות מחשוב ותוכנה אוניברסליות, שישנו לגמרי ויעצבו מחדש את דרך התקשורת, החשיבה, התפיסה והעבודה שלנו. מדובר בהמצאה מהפכנית השונה מכל מה שהם הכירו באותה התקופה. כשהם תקועים במסגרת המחשבתית המקובלת בתקופתם, הם לא הצליחו להתנתק מההווה ולכן הם פספסו את הפוטנציאל האדיר ואת הדחף המשמעותי ליצור את רשת האינטרנט או לתכנן סמארטפונים קטנים ויעילים שניתן להשתמש בהם למגוון אינסופי של מטרות שונות. לא יצרנו מכונת פקס שתעביר עיתונים, אלא פשוט המצאנו את המחשב הביתי, שפתר צורך זה לגמרי בדרך שונה ומהפכנית לחלוטין שהם אפילו לא יכלו לחשוב עליה.

אתם יכולים לראות את אותה הנטייה לשאול את השאלות הלא נכונות, או להתמקד בשאלות לא רלוונטית, הנובעות מצורת חשיבה מיושנת וצרת אופקים המבוססת על התנאים, המגבלות הטכנולוגיות והתפיסות הרווחות בתקופה מסוימת, גם בדו”ח של חברת המחקר וניתוח הנתונים  TeleGeography   ,שנכתב בשנת 1990. כל ניסיון לחשוב על העתיד כאשר אתה מתבסס אך ורק על התשתית והמסגרת של מה שקיים בהווה נידון לכישלון. באותה התקופה, היה ברור שהעולם משתנה ושאנו עומדים בפתחו של עידן חדש המאופיין בהתפתחויות טכנולוגיות אדירות. הדו”ח ניסה לחזות כיצד ייראה עולם הטלפון , הטכנולוגיה והתקשורת בעתיד. אולם, מחברי המאמר לא חשבו על צורות וטכנולוגיות חדשות של תקשרות, אלא התמקדו בשימושים חדשים של “רשת הטלפון” המסורתית והמקובלת שהייתה קיימת באותה התקופה. כמובן, שזה הביא אותם למקום הלא נכון.

בואו נבחן כמה מהמסקנות העיקריות שהם הגיעו אליהן:

  1. לכל אחד יהיה מחשב ביתי ( ” טרמינל מולטי מדיה” בלשונם)- צדקו לגמרי
  2. הם יהיו מחוברים לרשת משותפת אחת- הם שוב פגעו בול
  3. מדובר ברשת תקשורת בינלאומית שתאפשר העברת ושיתוף מידע בכל רחבי העולם- גם זה נכון לחלוטין
  4. נפח שיחות הטלפון הבינלאומיות המבוססות על מיתוג מעגלים חשמליים יגדל באופן ניכר- ובכן, כאן הם פספסו לחלוטין.
  5. ספקיות התקשורת והטלפון הקווי הממשלתיות יצטרכו להיערך ולהתרגל למצב זה ולשתף פעולה ביניהן על מנת לאפשר שיחות בינלאומיות ביניהן וגביית תשלום מסודרת מהצרכנים- כאן מדובר בתרחיש דמיוני לגמרי שלא קרוב אפילו קצת למציאות.

כיום, רשת האינטרנט לא מתבססת על רשת טלפונים ציבורית ממותגת – אלא למעשה מתרחש בדיוק ההיפך, רשת הטלפונים הציבורית שלנו מתבססת על גישה לאינטרנט. כלומר, איננו משתמשים בטלפון קווי רגיל על מנת להתחבר לרשת האינטרנט, אלא אנו משתמשים במערכות שירותי טלפון והעברת שיחות המתבצעות באמצעות רשת האינטרנט.

תופעות לא צפויות

בשנה שעברה כתבתי מאמר בנוגע לעתיד של האינטרנט הסלולרי ( כך קראנו לו באותה תקופה) כפי שהוא היה נראה בשנת 2001. ניסיתי לחזות כמיטב יכולתי את כיווני ההתפתחות, הצמיחה וההתרחבות של רשת האינטרנט במכשירי המובייל הניידים ולתאר כיצד הוא ייראה בעוד כמה שנים מזמן כתיבת המאמר. הצלחתי לא רע בכמה היבטים ובחלקם אפילו קלעתי בול, לכולנו היה ברור ששוק המובייל רק יגדל ויצמח בהתמדה, ושכולנו נשתמש בסמארטפונים לגלישה מהירה, נוחה ויעילה ברשת האינטרנט. המכשיר הקטן והיעיל מלווה אותנו לכל מקום והפך לחלק בלתי נפרד מחיינו ולמוצר בסיסי ומובן מאליו שכל אחד מחזיק בו.

אבל, כמו רבים אחרים, לא הצלחתי לנבא את הופעתם של חידושים, טכנולוגיות וכלים רבים שהשתלטו על השוק . לא חשבנו ולא העלנו על דעתנו תופעות כמו אייפון, סנאפצ’ט, אלקסה או  .DJI  כולנו התמקדנו בחברות הענק של אותה התקופה, מה הן יכולות לחדש, לאן להתקדם ואיזה קלף מנצח חדש הן יכולות להוציא מהשרוול. עסקנו בכמה חברות מוכרות ששלטו בשוק כמו נוקיה, מייקרוסופט, AOL וספקית הסלולר והתקשורת היפנית   NTTDoCoMo   . מוצרים ושירותים חדשים ומהפכניים כמו שיתוף והעלאת תמונות בסלולר, סמארטפונים מתקדמים המציעים אינספור אפשרויות, רחפנים המופעלים על ידי טלפונים סלולריים או בינה מלאכותית משוכללת נראו לנו כמשהו תלוש מהמציאות שלא יכולנו אפילו לדמיין.

בדיוק כמו חברת המחקר TeleGeography , שניסתה לחזות את כיווני ההתפתחות והצמיחה של תעשיית הטלפון והתקשורת במונחים של רשתות הפועלות בטכנולוגיית מיתוג מעגלים או המומחים של תאגיד ראנד שניסו לנתח את תחום האוטומציה והמיכון ולתאר כיצד הוא ייראה בעתיד, לא הצלחנו לנחש את העתיד ולתת תמונה מדויקת של מוצרי וחידושי המחר. הסיבה לכך היא פשוטה- הניסיון שלנו להביט לעתיד מבוסס על התפיסות, ההנחות והתנאים בהווה. בכל הניסיונות השאפתניים האלה לא חשבנו בצורה פתוחה, חסרת גבולות ונטולת דעות קדומות.  לא חשבנו במונחים של חדשנות מלאה ומהפכנית שתשנה לגמרי תעשיות שלמות , תעצב אותם מחדש ותיצור שווקים חדשים לגמרי.

היום שאחרי המובייל

אחד מנושאי הדיון החמים והנפוצים ביותר בעולם ההיי- טק כרגע הוא מה הדבר הבא שיבוא לאחר עידן המובייל, מהו המוצר המהפכני הבא שישתלט על החיים של כולנו בדומה לסמארטפון, שעתה נראה שעבר כבר משלב החדירה לשוק לשלב ההתפרסות וההתבססות. כולנו למדנו להשתמש בפלא הטכנולוגי ששינה את חיינו, התרגלנו אליו ומרבית החברות למדו לנצל את עולם המובייל לטובתן. כאשר המלחמות בין ענקיות הטכנולוגיה בנוגע ליצירת פלטפורמת הסמארטפון הטובה והיעילה ביותר שוככות, רוב החברות המובילות בשוק לוטשות עיניים אל העתיד וחושבות על מוצרי המחר. המיזמים והתחומים המדוברים והמלהיבים ביותר בהיי- טק עכשיו הם למידת מכונה, מציאות רבודה ומשקפי מציאות מדומה ומכוניות אוטונומיות ללא נהג.

אלה מסתמנים כמוצרי המחר הלוהטים והמצליחים ביותר שכולם מנסים להשקיע בהם. אין ספק שהעתיד יתבסס על מוצרים חדשניים ומהפכניים אלה שישנו את חיינו מקצה לקצה. איזה תוכן יעבוד במשקפי מציאות מדומה ואילו אפשרויות הן יציעו? איזו חברה תהיה הראשונה שתשיק  את משקפי המציאות הרבודה הטובות ביותר שיהיו נגישות לרוב הציבור ויספקו ביצועים מרשימים? האם הדור הבא של המכוניות יתבסס על מנועים חשמליים המופעלים בעזרת סוללות ליתיום מתקדמות, או שבדומה למסכי ה-LCD , הן יהפכו למוצרים בסיסיים במחירים זולים ונגישים שיימכרו בשולי רווח נמוכים.

השאלות שלא שואלים

בכל פעם כשאני מנסה לחשוב כיצד ייראה העתיד ולדמיין את המוצרים שישתלטו על השוק ויהפכו למוצרי חובה בבתים של כולנו, אני מנסה לחשוב לעומק על השאלות שאני לא שואל ושכלל לא עולות במוחי. כל ניסיון לנחש את המוצרים החדשניים שיעצבו את חיינו בעתיד מבוסס על נקודת המוצא, ההשקפות והתפיסות שלנו בהווה, לכן בטוח שאני מפספס כמה דברים ולא בטוח שהגישה ונקודות המוצא שלי בכלל נכונות וודאיות. לפעמים כשהראש שלי מתפוצץ מרוב תהיות, ניתוחים וניחושים בנוגע לטכנולוגיות המשוכללות ולמוצרים המתקדמים שבהם נשתמש בעתיד, כל מה שאני רוצה הוא דאון רחיפה פשוט ובסיסי, בדיוק כמו שאבא שלי בנה כשהיה נער צעיר.

אלי בעל 20 שנות נסיון בשש תעשיות בעולם העסקי, ועצב פתח ויישם מודלים עסקיים בסביבות סטרטאפ וחברות מבוססות. הוא בנה מיזמים מרעיון ועד הוצאה לפועל וחווה הצלחות וכשלונות. אלי משלב בעבודה את אהבתו לעיצוב, משחק ומנטורינג לאחרים. הוא סקרן לגלות אנשים ולקוחות ובעל אובססיה למודלים עסקיים ופיצוח ערך.