8 השיעורים החשובים ביותר עבור כל סטארט אפ

אייקון היזמות , החדשנות והניהול העסקי סטיב בלאנק, אבי תנועת ה”לין סטארט אפ” המהפכנית, שהפכה לאחת מהתפיסות הנפוצות והמדוברות ביותר בעולם העסקי כיום ומחברם של שני רבי המכר  “The Startup Owner’s Manual” ו-   “The Four Steps to Epiphany.”, הפך כבר מזמן לאגדה בקרב אנשי עסקים ויזמים רבים. רשימת ההישגים יוצאת הדופן של האדם הצנוע הזה, שנאלץ לפרוש מלימודיו בקולג’ ולא השלים את השכלתו הרשמית בתחום, יכולה בקלות להיחשב לאחת מהקריירות המפוארות והמרשימות ביותר בהיסטוריה של עמק הסיליקון.

לאחרונה, במפגש שהתקיים במרכז המחקר האקדמי בניו יורק, התקיימה שיחה לא רשמית ומרתקת אודות יזמות, ניהול עסקי וחדשנות בין סטיב בלאנק לאחד ממעריציו הגדולים והעקשניים ביותר, העיתונאי האגדי הארי סמית’.

אספנו לפניכם שורה של דגשים חשובים ועצות מועילות במיוחד מפי אחד היזמים ואנשי העסקים הנודעים והמצליחים ביותר, שעזר והעניק השראה לאינספור עסקים וחברות והוביל אותם להצלחה:

יזמות היא לא סתם עבודה. מדובר בייעוד ודרך חיים. לפי דבריו של מר בלנק, יזמות היא לא רק עוד עבודה שאתם יכולים למלא. אם אתם סתם חולמים על כסף גדול וקל ללא כל מאמץ, אז זה בהחלט לא בשבילכם. אם בחרתם להקים ולנהל מיזם עסקי משלכם, תצטרכו להקדיש את עצמכם לחלוטין למטרה זאת שתדרוש המון זמן ומשאבים. לא מדובר בעוד עבודה זניחה שאפשר להחליף, מדובר בהזדמנות לממש את החלום שלכם. בלאנק משווה יזמות וניהול עסקי לעיסוקים ומשלחי יד יצירתיים אחרים, כמו ציור או כתיבה. בדומה להם, יזמות דורשת הרבה תשוקה, מחויבות, כישרון והרבה עבודה קשה. מדובר במקצוע לכל החיים שידרוש את התגייסותכם המלאה. הוא צריך לעורר בכם עניין אישי, התלהבות והנאה.

יזמים מבטיחים ושאפתניים צריכים לעבור תקופת חניכה והכשרה. סטיב בלנק מעודד כל אדם שרוצה להפוך ליזם מצליח ומתעניין ברצינות בתחום העסקים, לעבור קודם כל תקופת הכשרה וחניכה פורמלית, על מנת להתמקצע בתחום זה ולרכוש ידע רב וניסיון מועיל ושימושי. הם יכולים לחפש משרה בחברת סטארט אפ, מה שיאפשר להם לשתף פעולה וללמוד ממנהלים בכירים אחרים שהקימו סטארט אפים ומנהלים אותם בהצלחה. במהלך הראיון הלא רשמי שבלאנק נותן לנו,הוא מתאר את תקופת ההתמחות וההתמקצעות שלו בעמק הסיליקון. במשך 10-15 שנים לאחר שהוא הגיע לעמק הסיליקון, הוא עבד בחברות שונות ביחד עם ” מוחות מבריקים”, למד כישורים  שימושיים ומועילים ביותר, וספג כמה ידע שהוא רק יכל. בלנק מאמין שהתמחות כזאת בחברות שונות יכולה לתרום רבות ליזמים מתחילים ולעזור להם בדרכים הבאות:

לפתח את היכולת לקבל החלטות בצורה נכונה ולרכוש כישורים שיעזרו להם לזהות רעיונות טובים ולדחות רעיונות מוצלחים פחות שלא יעבדו. תוכלו ללמוד באופן אישי וממקור ראשון על ה”קסם” של חברות סטארט אפ משגשגות ולהבין את הסודות מאחורי הצלחתן.

תצברו את כל הניסיון והידע הדרוש על מנת לייסד חברה משלכם, ובנוסף – ישלמו לכם על תהליך הלמידה וההכשרה שלכם!

בתור מייסד של חברת סטארט אפ, על היזם העומד בראשה להיות מוכן להוביל ניסוי מדעי כבר מהיום הראשון. סטיב בלאנק מסביר שכל החלטה שתצטרכו לקבל תהיה בגדר השערה וניחוש לא מבוסס. תצטרכו לאלתר, לשלוף מהמותן ולחשוב על פתרונות יצירתיים עד שתמצאו את הנוסחה הנכונה ושיטות העבודה המתאימות והיעילות ביותר. כבר מהיום הראשון תצטכו להיות כל הזמן במצב של חיפוש מתמיד. בלנק מציע שתשימו לב להיבטים הבאים המאפיינים את הפעילות של חברת סטארט אפ בתחילת דרכה ותחשבו היטב האם אתם מוכנים לפעול בסביבה כזאת ולהשיק חברה עצמאית משלכם.

בסטארט אפ אין תהליכי תפעול, שיטות ונהלי עבודה מגובשים, מסודרים ומפותחים לגמרי שיעילותם והצלחתם כבר נבדקה וניתן להסתמך עליהם בעיניים עצומות. כפי שמסביר בלנק, ” תצטרכו להריץ הרבה ניסויים, לבדוק הרבה אפשרויות שונות ולנסות כמה דברים במקביל. אם משהו לא עובד ולא מוכיח את עצמו במבחן התוצאה, פשוט תנסו משהו אחר”. מנהל של חברה חדשה לא צריך לפחד לבדוק כמה שיטות ודרכי פעולה, עד שהוא ימצא את המתאימה, היעילה והמצליחה ביותר.

אין חלוקה ברורה של תפקידים ומשרות בחברת סטארט אפ. כל עובד עושה את כל הדרוש על מנת שהחברה תמשיך לתפקד, גם אם זה נמצא מעבר לתפקיד הרשמי שמצוין על התג שלו. כל אחד תורם בכל מה שהוא יכול, גם אם זה חורג מהסמכויות והדרישות של המשרה הספציפית בה הוא מחזיק. כל עובד יכול לתרום בכמה תחומים ולבצע כמה תפקידים שונים במקביל.

רמת אי הוודאות וחוסר הסדר והיציבות בחברות סטארט אפ היא מאוד גבוהה. אם אתם מעריכים סדר, יציבות, ומצטיינים ביישום של אותם תהליכים מתורגלים היטב, אז ייתכן שעדיף שתמצאו עבודה בחברה גדולה ומבוססת. ההמולה והבלאגן של חברת סטארט אפ צעירה יכולים לא להתאים לכם בכלל.

לקחת סיכונים ולהיות מוכן לשינויים מרחיקי לכת. יזם מצליח תמיד מחזיק בכמה תוכניות מגירה שהוא יוכל ליישם בכל עת במקרה שהתוכנית הראשונית והמרכזית שלו תיכשל, אומר בלאנק. בעולם העסקי של היום אסור להיות מקובעים ושמרנים ולשים את כל הביצים בסל אחד. תמיד צריכים לחשוב בזריזות, להיות פתוחים לשינויים מהירים , להפגין יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה ולדבוק בשיטה של ניסוי וטעייה.

כישלון והתחלה מחדש הם בלתי נמנעים .”שם המשפחה שלנו זה בלנק. אנו לא יכולים לשנות אותו”, זה מה שאמרה אמו של בלאנק, מהגרת מבוגרת שהיגרה מרוסיה לארצות הברית, כשבנה הנסער התקשר להודיע לה שהמיזם העסקי החדש והשאפתני שלו, שכבר קיבל מימון בגובה של 35 מיליון דולר, נכשל לגמרי. כאשר בלאנק מתייחס לניסיון העסקי הראשון שלו- חברתRock Star Games הוא מתאר אותה במילים הבאות: ” זאת הייתה חברת משחקי הוידאו הטובה והחמה ביותר בעמק הסיליקון שלא הצליחה להוציא לשוק אפילו משחק אחד.”  אולם בלאנק לא התייאש והרים ידיים, אלא המשיך הלאה. המיזם הבא שלו Epiphany  שאליו הוא התקדם בהדרגה והצליח להשיג מימון בסופו של דבר, זכה להצלחה מסחררת. כישלון הוא שלב הכרחי בדרך להצלחה. היזמים הטובים והמצליחים באמת פשוט יודעים כיצד למנף קשיים וכשלונות לטובתם, ויודעים ללמוד מהם ולהפיק לקחים להמשך.

לגדול במשפחה קשת יום ולא מתפקדת יכולה דווקא לעזור לאדם שרוצה לייסד ולהוביל חברה משלו לשגשג בעולם הסטארט אפ. לפי מר בלאנק, הילדות שלו התאפיינה באי סדר מוחלט ובחוסר יציבות. הוא לא ידע מה מצפה לו ומה הולך לקרות כאשר התעורר כל בוקר ולא ידע מה יביא אתו המחר. הוא נאלץ להסתגל לתנאים הקשים ולפעול ב”מצב הישרדות”. הוא מסביר שזה בעצם חישל אותו וסייע לו להתמודד עם עולם היזמות והעסקים. סביבה דומה לזו שחווה בילדותו קיימת גם בסביבה העסקית של מרבית חברות הסטארט אפ בתחילת דרכן. לדעת לשרוד בתנאים קשים, להתמודד עם קשיים לא צפויים ואתגרים שלא יכולת להתכונן להם מראש, ולהתקיים בסביבה מבולגנת ולא יציבה הן יכולות וכישורים שכל מייסד סטארט אפ חייב להחזיק בהן על מנת להחזיק את הראש מעל המים ולהוביל את חברתו הצעירה והשברירית להצלחה.

חברות סטארט אפ דורשות אוסף גישות, כלים ותהליכים מיוחדים וייחודיים משלהן שיעזרו להן לשרוד. לאחר שבלאנק פרש, והחל להעביר הרצאות ושיעורים בנוגע ליזמות ולעסוק בייעוץ לחברות שונות, הוא שם לב לבעייה גדולה ומהותית בהתייחסות לחברות סטארט אפ קטנות. על פי הגישה המסורתית והמקובלת כפי שהשתקפה בתוכנית הלימוד של מרבית בתי הספר למנהל עסקים, חברות סטארט אפ נתפסו כגרסאות קטנות של חברות גדולות ומפותחות. לכן, הם התמקדו באותם הכלים המתאימים לתאגידים גדולים ומפותחים והמליצו ליישם אותם גם לחברות חדשניות קטנות הנמצאות בראשית דרכן. אולם, התפיסה והגישה הזאת גזרה כישלון מוחלט על חברות סטארט אפ רבות.

צורת ואסטרטגיית הניהול ותהליכי התפעול של חברות סטארט אפ שונים לגמרי מאלה המתאימים והמתפקדים בהצלחה וביעילות ובחברות ענק מפותחות ומבוססות. בלאנק פיתח את מתודולוגיית ה”לין סטארט אפ” הדוגלת בפיתוח ותכנון מואץ וגמיש של מודל עסקי חדשני, ומתמקדת בתהליך של גילוי, גיבוש ופיתוח לקוחות, הדורש תיקוף של המוצר והרעיון החדיש בקרב הלקוחות בעולם הממשי. כמו כן, הוא ממליץ להשתמש במודל הקנבס העסקי שפיתח אלכסנדר אוסטרוולדר, שעוזר למפות את הגורמים השונים במודל העסקי שלכם ולהבין אותם טוב יותר. מדובר בדרך יצירתית, גמישה וזריזה להבין כיצד לבנות את העסק שלכם יותר טוב ומה נדרש להצלחתו.

” אין עובדות ממשיות שתוכלו להסתמך עליהן בתוך הבניין של החברה שלכם”, אומר בלאנק, כשהוא מתייחס למתודולוגיית תיקוף ופיתוח מודל עסקי חדשני בקרב לקוחות ממשיים, שאותה הוא פיתח. על המייסדים של חברות סטארט אפ לצאת מהמשרד ולשוחח עם קהל היעד שלהם.

מדובר בשלב הכרחי בתהליך הפיתוח של מוצר או שירות חדש, הרי לא המנהלים הבכירים הם אלה שישתמשו בו ולא למענם הוא נוצר, לכן הם חייבים להסתמך על חוות הדעת, הצרכים והרצונות של הלקוחות שלהם בעולם האמיתי ולא על הדעות, ההשערות ותחושות הבטן שלהם. הלקוח הוא זה, שיקבע את מידת ההצלחה של המוצר החדש והחדשני שאתם עובדים עליו.

יזמות היא עבודת צוות קבוצתית. “אם אתה חושב שאתה האדם החכם ביותר בחדר, שאתה כבר יודע ומבין הכל הרבה יותר טוב מהאחרים, ושאינך זקוק כלל לעצות ולדעות שלהם, אז אתה טועה טעות חמורה וזה עלול לעלות לך ביוקר”, מזהיר בלאנק.

יעל מומחית בניהול אנשים, שיפור ביצועים עסקיים, עיצוב אסטרטגי, שיפור תהליכי עבודה, שיווק ומכירות, ניהול כספים, גיוס ושימור לקוחות. היא משלבת עיצוב וביצוע באופן מעשי וידועה כמי שאוהבת תוצאות ברורות וחדות. במודל זי, יעל מלווה לקוחות ביישום המודל העסקי שלהם לכל חלקי הארגון.