הגיע הזמן לשים סוף למרדף הבלתי נגמר אחר חדשנות


גם כשנעים בכל הכוח קדימה, חשוב לא לשכוח להביט לאחור
נראה שדיבוק החדשנות שוטף את כל העולם ועובר כל גבול הגיוני. כמה מהרעיונות הטובים ביותר של האנושות כבר הומצאו בעבר, ולא צריך לוותר עליהם למען קדמה מלאכותית ונוצצת. לפני שנה, פסעתי אל תוך הספרייה הציבורית בפארק סאמצ’ונג רחב הידיים בבירת דרום קוריאה- סיאול. מדובר בבניין פשוט ומזמין ללא עיצוב צעקני ומצועצע. הוא נמצא במרכזו של פארק מיוער ומכיל מבחר נאה ורחב
למדי של ספרים. לנוחות המבקרים, ניתן למצוא בו גם בית קפה במחירים שפויים, וחצר פטיו מטופחת שמאפשרת ליהנות מהספרים בחיק הטבע. מוסיקה קלאסית נעימה מקדמת את הקוראים, שיכולים להתיישב על ספסלים נוחים הממוקמים ליד חלונות בעלי נוף פנורמי מרהיב. מקומות הישיבה מאובזרים בשולחנות נשלפים המאפשרים ללגום בנינוחות ספל קפה חם, ליהנות מעוגת גבינה משובחת, ולהעריץ את נוף הסתיו עוצר הנשימה של מרבדי עלי השלכת הצבעוניים המשתקפים בחלונות הצמודים.

סיאול היא אחת מהערים המתקדמות והמודרניות ביותר בעולם. היא מלאה בגורדי שחקים חדשניים, שלטי ניאון דיגיטליים עצומים המתחלפים בקצב מסחרר, ומבנים בעיצובים יוצאי דופן שנראים כאילו לקוחים מסרטי מדע בדיוני. הספרייה הזאת הייתה כמו משב רוח מרענן בין כל הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים
וההמצאות האופנתיות שהעיר מציגה לראווה.
" מה בכלל חדשני בספרייה הזאת?" תהתה ידידה שלי שעובדת בספרייה העירונית של טורונטו, כשסיפרתי לה בהתלהבות על ההתרשמות החיובית שלי מהביקור באותה ספריה בסיאול. כשהראיתי לה את התמונות שצילמתי, היא משכה כתפיים ולא הבינה על מה כל המהומה. המשמעות של חדשנות עבורה היא מיטב הטכנולוגיה הדיגיטלית המשוכללת- החל מרחפנים, דרך מדפסות תלת מימד, ועד לשירותי תוכן בצפייה ישירה. היא לא הבינה מה כל כך מיוחד בספרייה הזאת, שלכאורה נראית כמיושנת וחסרת
כל ייחוד.


" האם ספרייה חייבת להיות חדשנית רק אם יש בה רובוטים במקום ספרנים?" שאלתי אותה.
בזמן האחרון, החדירו לנו לראש שחדשנות היא הכוח המניע העיקרי והחשוב ביותר בכלכלה שלנו. אם עסק רוצה לשרוד במאה ה-21, הוא חייב להפוך לחדשני בכל מחיר, או שיישאר הרחק מאחור, ייפגר מאחורי כל המתחרים, ויהפוך ללא רלוונטי עבור הלקוחות. חברה שלא רודפת בכל הכוח אחר החדשנות והקדמה גוזרת על עצמה גזר דין מוות בלתי נמנע. אבל הפחד מלהחמיץ את כל החידושים העדכניים ביותר גורם לנו לנהל תיאטרון חדשנות , חסר כל משמעות והשפעה ממשית ועמוקה. שכחנו שרעיונות חדשניים לא חייבים להמציא את הגלגל מחדש ולהיות מורכבים , מסובכים, וחסרי תקדים. לפעמים הרעיונות הפשוטים והרגילים ביותר שמיושמים ביעילות ובגישה מקורית ויוצאת דופן, הם אלה שיעשו את כל ההבדל.

עבור מרבית העסקים, החדשנות היא לא יותר מטרנד אופנתי שהם חייבים לסמן עליו וי. חדשנות עבורם הוא עיצוב מחדש של המשרד, ריהוט עתידני ומבריק, ושימוש בהמצאות הדיגיטליות האחרונות. הם בטוחים שרכישת לוחות מחיקים, שימוש בפתקים דביקים, או הטמעת מערכות ממוחשבות
מתקדמות, הם תרופת הפלא שתשים סוף לכל הצרות והבעיות שלהם ותבטיח את הצלחתם לטווח הארוך. חברות כאלה מחקות באופן עיוור את כל הגימיקים הפופולריים ביותר מבלי לתכנן אסטרטגיה מסודרת וברורה, ומבלי לחשוב על התרומה האמיתית שלהם עבורם. יחידים, מוסדות ועסקים גדולים, מנסים לרדוף אחר כל ההמצאות המבוקשות והעדכניות ביותר שלכאורה אי אפשר לחיות ולתפקד היטב
בלעדיהן. כולם מנסים להראות שהם עמוק בעניינים ולא תקועים בעבר.


מתי החברה שלכם מוותרת על קוד לבוש רשמי ומחויט ומרשה לעובדים שלה להגיע למשרד בלבוש חופשי וזרוק? מתי תתחילו להשתמש במשקפי מציאות רבודה? האם הטמעתם מערכת של אחסון, ניהול ועיבוד נתוני עתק ( ביג דאטה)? ומה עם בינה מלאכותית או למידת מכונות? כבר חילקתם טאבלטים לכל
העובדים? האם יש לכם עמודים ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם או סנאפצ’ט? האם השקעתם במטבעות קריפטוגרפיים?


גם אם התשובה שלילית, אל תיבהלו יותר מדי. זה לא בהכרח מראה שאתם נחותים יותר מכל השאר שרוכבים על הגל של הטרנד האחרון ומצפים שיושיע אותם ללא כל מאמץ, מוכנות ומחויבות אמיתית מצידם.
במקרה הטוב,מדובר בבזבוז אדיר של זמן וכסף לחינם. אנו רוכשים את הגאדג’ט האופנתי התורן, מנסים להשתמש בו, ולאחר זמן קצר נפטרים ממנו לאחר שנמאס לנו ממנו, ועוברים למושיע הדגול ולדבר הלוהט הבא. אנו מקצים המון משאבים להטמעת טכנולוגיות שאינן מממשות את התקוות והציפיות העצומות שתלינו בהן. אנו מחליפים אותן ללא הפסקה ולא חושבים לעומק האם אנו באמת צריכים אותן
או כיצד להפיק מהן את המירב. כשכולם נפטרים מאותו פיתוח כושל שלא הועיל במאומה אנו נוהגים באותו האופן וממשיכים הלאה לפיתרון הפלא הבא. הרחפנים מקורקעים. משקפי המציאות הרבודה מעלים אבק בקופסה. השיטות החדשניות לכריית מטבעות קריפטגורפיים מתבררות כחסרות כל שחר
ואחיזה במציאות.


אבל במקרה הגרוע, גישה ותפיסה כזאת עלולה להיות בעלת השלכות הרסניות ומזיקות באמת. בתי ספר שלא יכלו להתעלם משיגעון הלימוד הדיגיטלי ומיהרו לרכוש טאבלטים לתלמידים שלהם, נאלצו לקצץ תקציבים ולצמצם את השעות שהוקדשו לספורט, מוסיקה ותיאטרון. הגאדג’טים לא הועילו באופן ממשי או שיפרו את הישגי התלמידים, אבל הנזק כבר נעשה עקב ביטול שיעורים חשובים מתוכנית הלימודים. רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים שרכשו מערכות הצבעה דיגיטליות שהבטיחו הרים וגבעות, אך קרסו ברגע האמת והביאו לפגיעה ממשית בתוצאות הבחירות. חברות שהטמיעו מערכות בינה מלאכותית שיסייעו להם בעת גיוס עובדים לחברה, יצרו באופן לא מכוון תהליך מיון מופלה ופסול המבוסס על דעות קדומות וסטריאוטיפים גזעניים. גופי תקשורת שהחלו להתמקד בסרטוני וידאו במקום בכתבות רגילות, כבר פיטרו חלק מהכתבים שלהם, ואז גילו לתדהמתם, שנתוני צפיית סרטוני הפייסבוק שעליהם הם התבססו היו מזויפים ושקריים לגמרי. גם החברות המתקדמות ביותר מעמק הסיליקון לא חסינות בפני התפיסה השגויה הזאת של חדשנות.

הן משתמשות בה בתור גימיק שיווקי או תעלול יחסי ציבור מתוחכם שנועד להרשים את הציבור. הן נואשות לא לפספס שום המצאה חדישה וקופצות בהתלהבות על כל חידוש אטרקטיבי ואופנתי. הן נאלצות למכור אשליות חסרות כל משמעות אמיתית לציבור על מנת לתפוס את הכותרות הראשיות ולמשוך את תשומת הלב של הציבור. מאחורי הכותרות המפוצצות וההצהרות השאפתניות, בדרך כלל לא עומד שום דבר ממשי. יש אינספור דוגמאות למקרים כאלה: סרטוני ווידאו מגניבים על ספינות אוויר או מטוסים סולאריים שיאפשרו לבסס תשתית Wi-Fi גם בכפרים הנידחים והמרוחקים ביותר באפריקה. הן שולחות רמזים מסתוריים בנוגע לפיתוחים סודיים שעומדים לשנות את העולם כמו מכוניות מעופפות, רחפנים למשלוחי פיצה, ועוד מגוון מוצרים מפתים שנראים מושלמים בפייסבוק, אך חסרי כל תכלית והיתכנות במציאות. הן מנסות לדחוף לנו מכשיר ייעודי לוידאו צ’טים ומשווקים אותו כהברקה גאונית שכל אחד חייב להחזיק בה, למרות שלא מדובר בהרבה יותר מסוג של טאבלט שמריץ סקייפ ותוכנות אחרות לשליחת מסרים. מה תגידו בנוגע לאפליקציית המסרים המיידיים המיועדת רק לילדים? מדובר באחד מהרעיונות הגרועים ביותר של העידן הדיגיטלי. דווקא כשכולם מנסים לצמצם את הזמן שהילדים מבלים מול המסכים, מציעים לנו רשת חברתית המיועדת רק עבורם ותחמיר את הבעיה הזאת עוד יותר. מדובר בלא יותר מרעש וצלצולים סביב מוצרים נחותים שאף אחד לא באמת צריך .


חדשנות אמיתית היא לא קרנבל עצום וראוותני של המצאות חסרות שחר ותכלית שנועדו לסחוט כסף מהצרכן. לא מדובר בצעצועים מבריקים ונוצצים שנועדו לשימוש חד פעמי. חדשנות היא תהליך רציף, שיטתי ומודע של צמיחה והתקדמות הדרגתית שכל עסק או מוסד עובר. מאחוריו, תמיד עומדת אסטרטגיה
מסודרת עם יעדים מפורטים ומוגדרים היטב. במרבית המקרים, חדשנות מוצלחת היא לא יצירת יש מאין או פיתוח של משהו שמעולם לא נראה קודם לכן. מדובר באימוץ רעיונות וכלים קיימים שנוצרו בעבר הרחוק, תוך ייעול, שיפור והתאמה שלהם לעידן הנוכחי. ייתכן שלפעמים כדאי גם להפיח חיים מחודשים בשיטות וטכנולוגיות נשכחות מהעבר שהצליחו בצורה יוצאת מהכלל לפני המון שנים. אולי ניתן להפיק
מהם תועלת גם כיום. כמובן שצריך לבחון אותם מחדש, לבצע מקצה שיפורים, ולהבטיח שהם יספקו מענה יעיל לאתגרים ולצרכים של ימינו. חדשנות אמיתית יכולה להתבסס על רעיונות קיימים שפותחו בעבר, והיא תהיה לא פחות מועילה ומהפכנית מחידושים טכנולוגיים חדשים לגמרי שאף אחד לא חשב עליהם לפני כן.

דוגמה מאלפת לחדשנות מסוג כזה הוא התכנון העירוני של רחובות ניו יורק. בעשור האחרון, המתאר העירוני עוצב מחדש על מנת להתאים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. פיתוח תשתיות לאופניים ושבילים עירוניים להולכי רגל על חשבון כבישי מכוניות סואנים אינו רעיון חדש שהומצא לאחרונה. הצעות דומות הועלו על ידי אדריכלים ופעילים ציבוריים לפיתוח עירוני כבר לפני למעלה מחצי מאה. עם העלייה בפופולריות של המכונית הפרטית שנחשבה להמצאה חדשנית ומהפכנית בשנות החמישים, הואץ תכנון עירוני מוטה כלי רכב שדגל בדפוסי פיתוח תשתיות המעודדות שימוש ברכב פרטי ומקלות עליו.

זה התבטא היטב גם בעיר ניו יורק, כשהמתכנן העירוני רוברט מוזס סלל כבישים מהירים שיחברו את כל חלקי העיר. הוא עיצב מחדש שכונות שלמות כך שיתאימו בעיקר לתנועה מהירה וחלקה של מכוניות ויקשו על מעבר חופשי של הולכי רגל. לא כולם התלהבו מההתנהלות הדורסנית, וקמו קולות מחאה רבים כנגד התכנון העירוני החדשני. הטענות של ג’יין ג’ייקובס ותומכים אחרים ברחובות איטיים יותר המותאמים להולכי רגל ולא למעבר מהיר של מכוניות , התקבלו בביטול ובלעג, והציבור הרחב התייחס אליהם כאל לודיטים המתנגדים לקדמה ולהתפתחות הטכנולוגית. במרוצת 50 השנים שעברו, כולנו נכחנו לדעת עד כמה מוזס טעה. נדרשו אינספור תאונות קטלניות והמון אומץ לב פוליטי ותושייה ציבורית, על מנת לדרוש תכנון עירוני ידידותי לאופניים ולהולכי רגל. כיום, ערים רבות בעולם עוברות תהליך מקיף של התחדשות עירונית ועיצוב מחדש שיתאימו את הרחובות והנוף העירוני לתושבים שגרים בהן.

רבים בטוחים שמדובר ברעיון חדשני ומודרני, אבל המציאות מוכיחה אחרת.
כשבוחנים את הערים האלה, נתקלים לעיתים קרובות באחד מפתרונות המסחר החדשניים ביותר. במקום משלוח שמגיע הבית תוך שעה או ארוחות מוכנות על פי דרישה, בזמן האחרון קיימת פריחה עצומה במודל מסחר קמעונאי שמשלב אותו עם בילוי, מפגש חברתי ואפילו בידור וחגיגה עממית. כמובן, שמדובר ביריד. בעשור האחרון, אנו עדים לנסיקה חדה בפופולריות של ירידים עירוניים עצומים. בכל רחבי העולם, הרעיון הזה זוכה לתחייה מחודשת. שווקי איכרים או פשפשים, כמו גם ירידי ספרים ועתיקות צצים כפטריות לאחר הגשם, למרות התחרות העצומה מול הקניונים, מרכזי המסחר, והחנויות המקוונות. למרות שמדובר ברעיון עתיק ששורשיו חוזרים לתחילת המסחר האנושי, הוא מספיק חדשני על מנת להפוך למקום בילוי מועדף ואהוב ולהתחרות בהצלחה מול הרשתות הקמעונאיות המודרניות. נראה שאנשים רבים מחפשים לערוך את הקניות שלהם במקום הרבה יותר קהילתי, חם ומזמין, מאשר בסופרמרקט רגיל.

הירידים תופסים תאוצה בזמן האחרון והופכים לכה אופנתיים, שאפילו אמזון מכריזה על פתיחת חנויות ספרים רגילות לאנשים שדווקא רוצים לצאת מהבית, להיפגש עם מכרים, ולעלעל בספרים שהם קוראים, במקום להזמין עותק אלקטרוני תוך כמה לחיצות עכבר. גם רשת וולמארט הכריזה על חנויות קונספט חדישות שישלבו קומת מזון, שוק איכרים עם תוצרת מקומית טרייה, פארק שבו המבקרים יוכלו לנוח ולהירגע, ושירות להשכרת אופניים. נראה שכל הדברים שנעלמו מהנוף זוכים לעדנה מחודשת וחוזרים בגדול. במקום לבהות במסך, אנשים רוצים לצאת מהבית ולשלב קניות עם בילוי חברתי, תרומה וחיזוק הקהילה, ועידוד עסקים מקומיים. אבל ייתכן שהדוגמה הטובה ביותר לחדשנות המתבססת על חזרה לעבר היא בכלל אכילה וטעימה
במיוחד. תעשיית המזון והמסעדנות בעשורים האחרונים הושפעה מההתפתחות הטכנולוגית המואצת בתחום שהבטיחה שיפור ניכר בטעם, במראה ובאיכות האוכל. אבל, לאחר שהתקוות האלה לא מומשו, והשוק הוצף באוכל תעשייתי ומעובד, הטבחים, היצרנים, והסועדים, החלו לחזור לשורשים, ולגלות מחדש את האוכל המקומי המסורתי. אוכל ביתי בעבודת יד הפך לטרנד החם ביותר כיום. במקום לדבוק באוכל מולקולרי שמעלה עשן ומכיל דפי זהב אכילים, רובנו נהנים לחזור לאוכל המקומי והמסורתי שהתרגלנו אליו ולהוסיף לו נגיעות מודרניות עדכניות.

כשבשנות ה-80, ננסי סילברסטון וג’ים לייני חזרו לאפיית לחמי מחמצת בשיטות המסורתיות שחוזרות מאות שנים לאחור, זה נראה חדשני ומוזר. מאז, כולנו הפכנו למעריצים גדולים של מאפים בעבודת יד במקום הלחם התעשייתי והתפל שמיוצר במפעל.

סוגים כאלה של חדשנות המתבססים על תחייה מחודשת של רעיונות קיימים שפרחו בעבר ונשכחו עם הזמן דורשים אומץ רב. הם מפריכים את הטענה הרווחת שכל דבר חדשני ומתקדם יותר הוא בהכרח טוב ועדיף יותר על הקיים. ההערצה העיוורת שלנו לגאדג’טים ולפיתוחים האחרונים של החברות העתידניות בעמק הסיליקון גורמת לאי נוחות ותחושת אכזבה הולכת וגוברת בקרב אנשים רבים. אינספור בתי ספר מתחילים להגביל שימוש בסמארטפונים הפוגעים בהישגים של התלמידים ורק מסיחים את דעתם מהלמידה. רשויות מקומיות בוירג’יניה החליטו לחזור לספירה הידנית המסורתית של פתקי הצבעה ביום הבחירות. ההוצאה לאור המפורסמת "פינגווין" הכריזה על השקת ספרי קריאה מודפסים זעירים שניתן לקרוא גם בדרכים. פורמט כזה קיים כבר מאז המצאת מכבש הדפוס על ידי גוטנברג, והוא משלב בין נוחות מירבית למוחשיות של הספר הפיסי שרבים מתגעגעים אליה. המצאות כאלה לא מהוות נסיגה מיותרת לרעיונות עבר נחותים.

להפך, מדובר בפתרונות שישפרו אתהעתיד ויענו בצורה הטובה ביותר לצרכים שלנו. פיתרון חדשני לא חייב להישען על פיתוחים דיגיטליים חדישים, הוא חייב לספק מענה נוח ויעיל לבעיות שלנו, ולהתבסס על כל הלקחים והמסקנות שהפקנו במהלך כברת הדרך הארוכה שעברנו. אפשר לקבל השראה מהעבר לרעיונות מבריקים שישמשו אותנו היטב גם בעתיד. כמו שלמדתי בסיאול, אם יוקמו יותר ויותר ספריות בתוך פארקים ואזורים ירוקים, זאת בשורה נהדרת שמראה שאנו מתקדמים בכיוון הנכון. 


לאסף 15 שנה של ניהול עסקי בחברות טכנולוגיה. הוא צבר קבלות על השגים עסקיים משמעותיים בארגונים מספר ואף היה חלק ממכירת חברת הסטרטאפ Storewise ליבמ בתחום אחסון הנתונים החכם. בתפקידו כמנהל הפעילות האירופאית ביבמ הביא להשגי צמיחה בהכנסות בתוך פחות משנה. הוא משמש כמנטור למספר מנהלים וחברות סטרטאפ ובעל תואר EMBA מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יזם אובססיבי ועוסק ביזמות באשר היא.